הדת היהודית הקנתה סגולות ייחודיות ועל טבעיות למיני אבנים ומינרלים שנוצרו מן הטבע.
כמה אלפי שנים אחר כך, ואנו משתמשים בחלק מן האבנים האלו ביום יום, רואים אותן בטבע מבלי לדעת זאת ותמיד תוהים כמה כוח גלום בתוכן.
אבן השיש היא אבן הנוצרת ממינרלים מתחת לאדמה, אך בארץ הנפוצה ביותר היא בעיקר אבן גרניט, הידועה בחוזקה ובעמידותה לחום.
האם יש קשר בין המינרלים הקדומים לאבנים שמעצבות את ביתנו?
12 אבני החושן
כידוע, כנגד כל שבט עומדת אבן ייחודית, ואוסף זה היה נענד ע"י הכהן הגדול. מכאן ניתן להגיד, שאיחוד כלל האבנים שמייצגות את 12 השבטים מאפשר איזשהו כוח או חיבור מיסטי, שאין אנו מכירים ושהוא זר לנו. בין אבני החושן ניתן לראות: אבן האודם לשבט ראובן, ברקת לשבט לוי, ספיר לשבט יששכר, תרשיש לאשר ושוהם ליוסף (מנשה ואפרים). כל אבן קדושה למעשה נוצרה מקבוצות מינרליים שונות וכך נקבע ערכן.
משמעותה של פינת האוכל
פינת אוכל, לא משנה באיזה משק בית תהיה קיימת, מטרתה היא "קיבוץ גלויות": לאחד את כל בני הבית, שחוזרים משגרת יומם או מארץ רחוקה סביב שולחן ולהגיש עליו אוכל. הכנסת אורחים היא ללא ספק מצווה חשובה ביהדות והיא כבר מוטמעת לנו בדם. "להעמיד פינג'ן" לאורחים, נשנושים ועוגיות, רגע לחמם משהו בקטנה ועוד ניואנסים רבים שאנו לא מודעים אליהם. פינת האוכל היא כולה עבור פעולת האכילה וההתכנסות.
אבנים רבות
בעבר, הייתה מחצבה אחת ויחידה בישראל לשיש, והיא הייתה בחברון. עוד מלפני קום המדינה היא חדלה מפעילות. כיום, עיקר האבנים בהן משתמשים היצרנים השונים והמחצבות השונות היא אבן הגרניט. היא עמידה לחום, חזקה ועמידה. בניגוד לשאר אבני החושן, אבן הגרניט היא יותר נפוצה, אך אין קשר בינה לבין מבנים מקודשים או ייחוס דתי כזה או אחר. מאחר והיא האבן הנפוצה ביותר היום בשימוש למשטחי שיש ושולחנות שיש, קשה להגיד שיש קשר בינה לבין הדת.
האלוהות שבנתינה
אם ישנה מסקנה אחת הידועה לנו לפי הדת, היא שכל הנברא בצלם ה' הוא קדוש. מכאן אפשר להסיק, שאבני החושן הן קדושות וייחודיות רק מעצם זה שנבראו בצלם ה'. אם נרד עוד יותר לעומק, אבנים אלו עשויות מהמינרלים ומחלקיקי החיים הקטנים ביותר עד שהתפתחו לפנינים נדירות של הטבע. לכן, אבן שיש היא קדושה רק מעצם תהליך היווצרותה. פעולת האכילה, ההתאחדות וההזנה שהיא הרבה מעבר לשובע פיזי אלא שובע רוחני היא מצווה חשובה בדת היהודית. פינות אוכל משיש היא פלא בפני עצמו, לא רק בגלל עמידותה והתאמתה לכל סגנון עיצוב. הפעולות שמתבצעות עליה כשולחן מקדשות אותה ומקנות לה ערך דתי – ערכי. האלוהות היא במעשים הטובים הקטנים.