חיפוש

מהן הלכות גילוי מצבה ומאיפה הן הגיעו

פרטי היהדות והלכותיה נוגעים בכל תחומי חייו של האדם, ומעניקים רובד רוחני ורחב על האירועים והמקרים הקיימים בחיינו.

הלכות אבלות והיחס אל המת מקבלים יריעה רחבה במקורות היהדות, ובמאמר זה נתמקד בהלכות גילוי מצבה, ונתבונן מעט במקורותיו של מנהג זה.

 

מעמדה של המצבה ביהדות

נהגו ישראל להקים מצבה על קברו של המת, מצבה המציינת את מקום קבורתו ואת פרטיו בתמצית. גדולי ישראל הפליגו בחשיבות המצבה, ואמרו עליה שהיא "מנוחה גדולה לנפטר, ויש בה תיקון גדול לעילוי נשמתו" (רא"ש, פלא יועץ, שו"ת ירך יעקב, חת"ס ועוד). להרחבה בנוגע להלכות מצבה לחץ כאן.

 

זמן הקמתה של המצבה וטקס גילוי המצבה

כתבו האחרונים כי ראוי להזדרז ולהקים את המצבה מיד בתום שבעת ימי האבלות, ויש שהתירו להקימה בתוך ימי חול המועד מפאת חשיבותה. מכל מקום, אין להקים את המצבה בתוך ימי השבעה (האר"י מרחיב לבאר את הסיבה לכך על דרך הסוד, ואין כאן מקום להרחיב). כיום נהגו להקים את המצבה בין תום ימי השבעה ליום השלושים, והאשכנזים נוהגים לערוך את הקמת המצבה ביום השלושים עצמו (ובמקרה שחל בשבת ניתן להקדימו או לאחרו ביום).

 

מנהגים הנוהגים בטקס גילוי המצבה

נהגו ישראל לערוך טקס גילוי מצבה בעת הקמת מצבתו של המנוח. במהלך טקס זה קוראים קרוביו של הנפטר מספר פרקי תהילים הנוגעים להישארות הנפש, וכן קוראים פסוקים המתחילים באותיות שמו של הנפטר. לאחר מכן נוהגים לקרוא משניות המתחילות באותיות המילה "נשמה", ויש המוסיפים לשיר שירים לזכרו של המת, ואומרים אשכבה וקדיש.

 

המקור לטקס גילוי מצבה

בין קבורה למצבה

ראשית, יש להפריד בין קבורת המת לבין הנחת מצבה:
החובה לקבור את המת מופיעה בתורה בציווי: "כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא", וכן מופיעה אינספור פעמים בחז"ל. מצווה זו מובאת לעיתים כדוגמא למצווה הדוחה מצוות אחרות מפאת חשיבותה. חובה זו הינה מן התורה ובעלת תוקף מחייב.
לעומתה, הנחת מצבה הינה מנהג קדום וחשוב, והבאנו לעיל את הציטוטים המתייחסים לחשיבותה, אולם היא אינה מהווה חובה הלכתית.

 

מצבה בתורה

המילה "מצבה" מופיעה במקרא על פי רוב כאבן גדולה, המייצגת אירוע משמעותי. ניתן למצוא הופעה אחת של המילה מצבה המשמשת במשמעותה בימינו: "וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם".

 

מצבה במקרא

גם בשאר חלקי התנ"ך המילה מצבה משמשת בכפילות זו (אבשלום הקים לעצמו מצבה עוד בחייו). מקום משמעותי הנוגע לענייננו הינו פרק ל"ט ביחזקאל, המתאר באריכות את תהליך קבורתו של צבא גוג (לאחר הפסדו במלחמת גוג ומגוג):

"וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם-שָׁם קֶבֶר בְּיִשְׂרָאֵל… וּקְבָרוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְמַעַן טַהֵר אֶת-הָאָרֶץ… וְעָבְרוּ הָעֹבְרִים, בָּאָרֶץ, וְרָאָה עֶצֶם אָדָם, וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן–עַד קָבְרוּ אֹתוֹ הַמְקַבְּרִים"

 

מצבה במקורות חז"ל

בדברי חז"ל ישנה התייחסות מפורשות לעשיית מצבה, והראשונים והאחרונים הגדילו לבאר את חשיבותו ומשמעותו של מנהג חשוב זה.

בית קברות

 

אולי תאהבו גם את

עיר חרדית חדשה במרכז

בשנים הקרובות עתידה לקום במרכז הארץ עיר חרדית חדשה – דורות עילית. להלן כל הפרטים. דורות עילית – בשורת המגורים החדשה מצוקת הדיור החריפה במדינת

קראו עוד »